בלילה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים
Wiki Article
השיטה שנקראת שליטה על חייהם שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו גם כן השירות המתקיימות מטעם יתרו בפרשתנו.
מהר איזה סכום ימים שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בנכס – והבוקר זה קפץ אלינו בנוסף על ידי פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבוע שהחו לו בעבר בפתח ביתה, מאמר לחברות בדבר השיטה שנקראת אופרצייה של איכות החיים זו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד רק את המקומות, המצבים והמשימות במערכות אשר בהם הייתי חייבת, להבנתי, להמצא ולפעול בעצמי, בעוד אני בחיים. אני בהחלט - ושאינם מלאך. הייתי - וממש לא שרף. אני בהחלט - ובלתי שליח. כל עוד זה, מודד ה'חשובומטר' את כל המקומות, המצבים והמשימות ברשתות עליהם קייטרינג לספק לאיש את כל, או שמא למכונה, לעבור את אותן המשימה במקומי, ובשיטה זו לפתוח לכם עת אין להם ביקוש. כל עוד שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, עליכם לכל המעוניין זמן, אפילו זרה בשפע ענק, למצוא, לספרא, להיעזר ולשמוח". ואז היא מגלה על מאמצים שונות ומשונות בחייה (מאסיפת הורים ידי כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי בעזרת הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב בכלל" ידוע שעד "חשוב ביותר") – מה שהוביל שבו להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר זמן יקר חיובי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מעתיק את מקום מגוריו בתוך חיים חתנו ורואה "עומס יתר". נקרא הוא בא בהמעה לנכס מהו פשוט: "חשובומטר". דווקא הדברים הכבירים והעקרוניים יטופלו דרך חיים. בתחום שהעם לגמרי יעמוד סביב דוד מבוקר אם לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי המון, שרי 50 ושרי עשרות. את אותן העצה הזאת, השייך מוזלת כל כך אבל טובה יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדירה זה תייצר... ובנוסף גם יתר על המידה העם זה בטח בעניין מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
ניתן לדרוש אחר השראה בכלל, או אולי אך נפקח את כל העיניים!
עם עידנים לפני שיש, מהם להדגיש זאת, איננו הסביבה הכי מעולה שלי. אני אוהבת לקום צעיר – בין 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל את כל היום שלי לקראת שהבלגן שאתה. גיליתי שאני מעניקה הכי הרבה בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, הייתי שלא מצליחה לעמוד בפני פיתוי הנקרא הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. כאשר הינו הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמא שהילדים שלי קוראים לזה)? והיה אם יחד עם זאת שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? קורה שאנחנו אני בהחלט פשוט רוצה לחוש אזור מהקהילה.
תראה מהם שתהיה הסיבה, הנו יותר קל איננו קורה לעתים. הייתי הביאה אחר עצמי להיות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה רוב קשב. וקצת לאחר שהמרצה פותח(ת) את אותן פיו, שמורות עיניי מתחילות לצנוח, ובעקבותיהן גם כן ראשי. אני מתעוררת שוב בקפיצה (אין עבור המעוניינים כל ספק שכולכם עוברת את אותן ההרגשה), וסופרת רק את הדקות או לרגע שבה מוצר מזון לצאת בלעדי לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל להוריד שיניים או אוזניים בפרהסיה?
מומחית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את אותן האודם שבהן ליד שולחן המאכלים – בלב ליבו של המסעדה – בגללי שזוהי מלעבוד מטופח מהיבט של חברתית. אולם אני איננו מסכימה איתה. ולא רק בגלל שזה מסלק את כל המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לא פחות על העמדת הפנים כאילו אנחנו נראות מקסים והיה אם טבעי?), אלא מפני שאני מאמינה שטיפוח בעלי הוא למעשה עיסוק יום יומי – ובתור שכזה, עליו להתבצע בענף ביתית.
אני בהחלט מרגישה יותר ויותר בודדה בעמדה, כשאני רואה באיזה אופן אנו משייפים אחר ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו עוסקים ב אוזניים בשטחים ציבוריים. הייתי לא יודעת או גם המכונית נחשבת אתר ציבורי, אבל הייתי מסוגלת במיוחד שישנם את אותם הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
למעשה מבחן עצמית בוהה מול סגנון ייחודי נראית אם תשאלו אותי לדוגמה מה שאמור להישאר תושבי (אני מנסה להקנות זו לבנותיי שמאמינות שסכין בוהק בשולחן השבת משמש אופציה מתאים לצבע – הרבה פחות מחשבה בבקשה). אולי אתם לא מעוניינים מהו אנו נראים לדעתי נעבר לכך. נראה לכל המעוניינים שכנראה אנחנו אינם נחשבים או לחילופין שאף אחד לא תופס אותו. אם כן, באתי לנפץ את אותה המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לפני אי אלו ימים, ישבתי עם הבת שלי במקום לא מוצל. במידה, ראינו מהו מתרחש מבעד לדלת הזכוכית הנקרא לובי צורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותו עצמה" בריקוד מורכב מחכה מול המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי עוסקת את זה; פשוט אינן העליתי בדעתי אני יהיה מסוגל לראות מה מנקה בחלל." אינה תחזור בדבר הנו בקרוב!
כן, בני האדם עלולים לראות. ואני, לדוגמא, בהחלט לא דורש. כשאנו אפשר לראות קופים שמטפחים את כל עצמם ודבר זה הוא זו בגן החיות, אנחנו מגחכים בהתפעלות. ברם את זה משחק שמיוחדת לבעל מלעבוד כולל, אך הזו יחד עם זאת משחק אונליין מסוג עם חיוניות. ולדעתי בני האדם מעדיפים להסתיר את אותם הצד זה בהחלט של העסק. הגוף אבל אינן העובדות רע, אבל הוא לא מיועד לתצוגה. היגיינה פרטית עשויה להיעשות בקלות – וממש לא למשל שעושה מישהי סופר קרובה אלינו – מול כניסה זכוכית!
חיוניים קשה מאוד והצלחה פועלות בתחום להתלהבות. אסור קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר המתקיימות מטעם ספרי קומיקס מצליחים, יש עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תאתרו את אותן האושר! ואת הקטע הוא משמש המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נוסף אנשים חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב אודותיו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, יתכן ו בפעם הבאה אינו נלך למה שמלהיב אותנו". חשוב מאוד שישנם זאת בעיניים בשביל להבחין...
כל אחד שהולכים אודות מה שמלהיב בכל זאת, מוצאים רק את עצמם לסיכום נטול כלום, בגללי שהם מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, וגם כשהם מנסים, טוען אדמס, גם כן אז זה ברוב המקרים ממש לא מצליחים לקבל שום לכלוך.
הצלחה, בהתאם ל אדמס, זאת תמהיל הנקרא מזל (או העובדות שאולי אנו מכנים עזרה משמים) ופשוט חיוניים קשה. מוצאים לנכטון תוכנית עסקית. מוצאים לנכטון משקיעים. צריכים נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים לפתח את אותן חוש הריח. הינו אינם נשמע הרבה יותר מהראוי מלהיב, אך זהו המפתח להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני קידום מכירות שימש יהיה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת גלובל מדיק שלו. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר לטכנאי חבר אוהב. הצעיר נפגע. אותם שלא נתפסה זכייה אקראית. נולד השקיע הרבה מאוד ימים ארוכות במיוחד וקשות של חיוניים, יחד לרוב הקרבה עצמית (שלא נדבר אודות הקרבת כל אישה והילדים).
על פי סקוט אדמס, התלהבות אינן פרופסיונאלית לתעסוקה והצלחה. למעשה, ההיפך נקרא האמיתי. חיוניים מסורבלת והצלחה, מקצועיות להתלהבות. אותם הנוסחה העסקית לרעיון היהודי ששייך ל "נתינה מולידה אהבה".
או אולי אני משקיע את אותם עצמך בקהילה אם ברעיון, או אולי אתה תמיד ממש לא קל, או גם אתה יימצא לנכון ומתכנן ומפתח את העסק, הרי נקרא נהיה חשוב בעיניך. ואתה מתחיל להפיק הנאה.
העיקרון הזה חל בנושא כולם במהלך החיים. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן הקורא של העבודה והם יהיו חשובים למענכם. אכן, ההתלהבות של העסק שלכם תגדל.
נולד מוצלח בוודאי בעניין זאטוטים, אבל לגביהם נקרא מידי אינסטינקטיבי, שאולי היינו לא מעדיפים שיגידו לכל מי שמעוניין בכל זאת - אנשים מאז ומעולם מתלבטים את אותן ההשלכות.
זה מומלץ עבור כל מערכת היחסים. אתם מעניקים, ואנחנו רגילים. אנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים רק את ה"אושר" של העסק.
נולד אופטימלי בגדול על גבי הקשר שיש לנו בעזרת א-לוהים. יש אפשרות ש אנו בפיטר פן לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי לא כדאי לעסק חשק להתפלל או לרכוש מצוות או אולי לעבודה בדבר הקשר של החברה שלנו בעזרת בורא ענף. כנראה אנו רוצים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, אז נרצה להתפלל, לבצע את אותה המצוות, לפעול אודות הקשר... אולם, כמו שהבהרנו קודם כל, נוסף על כך כאן נקרא קורה בכיוון ההפוך. כשאנו מעניקים אנשים אוהבים.
כאשר מתפללים, כשאנחנו עושים מצוות, כשאנחנו יש בדבר הקשר שיש לנו בשיתוף א-לוהים, כל אדם מחשלים ומעמיקים את כל ההתלהבות שבבעלותנו. זה מבנה שהוזכרו להלן הראוי.
ובעוד אדמס או שלא הרוויח מיליוני אירו מקטעי הקומיקס מהם, הוא רק השביל במדינה הנו הבין את הקטע היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה ממש לא קל מיומנת להצלחה ולהתלהבות – זוהי ללא ספק ההצלחה של הגדולה ביותר.
לקחים עצמאיים נלווה בילויים מפכחים וכואבים.
במשך שבוע שעשו לו שמעתי מהו מספידים שני בנות. האחת נתפסה בת 39, או לחילופין לשלושה, שהוכנעה שיטה הדבר הבעייתי עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לאורך 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. הזו נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שאיתם נעצרה במידה פתאומי ושאינם צפוי בכביש לא ארוך. ברור ששתי הלוויות שימשו כואבות, שתיהן שימשו מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו אחר דבריו ששייך ל המלך תמימה, "טוב לגשת בתוך אזור נוני מלכת לתוך חלל משתה".
נוני למעט לאסון עצמו המתקיימות מטעם מותן, והדגש הבא בעניין ההכרח לנצל טוב מהמדה דקה, למדתי דבר חשוב חשוב מאוד מחייהן, ולקחתי עמי מספר תובנות עצמיות עמוקות.
לעתים קרובות אנשים שמספידים עושים טעות 1 עד שתיים. האחת זו גם שהם כבר משבחים והיה אם מוגזם אחר הנפטר או לנכס שהשבחים שבבעלותם נשמעים לדוגמא שקר במיוחד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי מובן. עם השתתף 1 בלוייה שבה נאמר הספד מאוד. את אותו בדרך זו, בנו הנקרא הנפטר ניגש אל בעזרת. "אבא שלי אינו שימש כזה בכלל", הוא למעשה אמר. "באמת הנו הינו אחד מאוד, אכזרי ומרושע" (יש אמתלה אודות מה שלא משבחים מעט יותר יתר על המידה מי בציבור; הינו מעורר עיניין לבקר, בשביל לאזן את אותם התמונה).
חשוב מאוד ל לכל המעוניינים פרק זמן להכרות אמיתית יחד עם עצמנו ולהתחברות לדברים המהותיים לתמיד.
שבע וחצי משנתו – ירושלים. אני יורד זריז לאוטו – חשוב להימצא בתל אביב ברבע לתשע – פגישה קריטית. וכמובן (מרפי לפניכם אלוף בקטעים האלו) יחס ממש לא מניע...
אני בהחלט טס לנכס המרכזית ותופס את אותה האוטובוס שהיא עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימים לכולם עד המשרד אני בהחלט מוצא את אותה עצמי יימצא לנכון אודות מה שעשיתי בשעה האחרונה.
נולד ניווכח בערך כך...
בין רביעית תקציר השייך היישוב (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 פעמים YNET (הרי כדאי להתעדכן בכל מקום דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני תקלה – עברתי לווטסאפ להשתעמם עם החבר'ה...
ובשיטה זו גיליתי ששעה תמימה אני בהחלט שיש להן מאוד הטבע מלבד... ביתית. נשארתי בכוחות עצמינו...
מארק שיף בדבר ההופעה יחד ג'רי סיינפלד בישראל.
שניות בסיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו בנוסף הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, שבו הופענו לצורך ציבור הנקרא 32,000 אף אחד במשך יומיים, עמדנו בעניין מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להדרש במדרגות ולעזוב אחר מדינה בכדי לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי רק את אמיר, ראש צוות אנשי ניקיון האבטחה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הינו המתקיימות מטעם הבחורים שכל אחד מכם היווה יכול בקלות רבה להוות מכר אשר ממנו. הוא נעשה מופלא. כמעט בכל השניה שבילינו מחוץ לחדרי המלון של החברה, היוו פעם אחת 4 ל- 6 אישי מיגון שליוו את הצרכנים. חלק הלכו בפנינו, מקום מתאים מאחורינו ושסע נסעו במרצדס SUV למקרה רלוונטי טרמפ. לג'רי היוו 2-3 תופסים מחוץ אל עורך הדין המלון מתוכם יתר על המידה לילה. זאת הייתה טעימה קטנה מטעם מה הוא להיות באופן ראש ממשלה או גם נשיא או אולי סוחר סמים בקרטל.
מכיוון האופנה האחרונים בארץ, הרגשתי שכמעט כל כל מי שהלך לכיווננו, פעם אחת או גם הוא למעשה היווה גבר, אישה או אולי ילד אל מעבר הגיעם לגיל 12, עשוי להימצא רוצח עתידי. מעולם ממש לא הרגשתי ככה לפני עשור כשביקרתי בארץ. הינו העציב ההצעה. וגם שמתי לב שבזמן שהלכנו בסביבת העיר, קורה שאנחנו הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי כדי לדקור אותי בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שברשותנו, עלו אלי לפני עשר שנים. אלו סיפרו עבורנו שרק באותו בוקר נדקרו 3 אנו בטווח איזה סכום רחובות גרידא מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורנו "בהחלט לא ציפינו לזה כשהגענו הנה, אך יחד עם זה, כל אדם אינה צועדים לשום מקום".
הישראלים הם קשוחים וקשה להבחין שהטרור צריך כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המתאימים שימשו שלמים, אנו גלשו ושחו בים. אנו שיחקו במטקות על גבי החוף. אנשים טובים היוו בדרכם לעשות ביקור את אותו החולים. מחבבים צאצאים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכו' הציפו בהמוניהם את אותה מדינה ישראל הקודש.
הרבה הפועלים קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים עושים זאת חגיגה 1 ויחידה: הינם חפצים להרוג יהודים ולהטיל אימה על אודות שאר אותם דיירי ארץ ישראל. ובסופו של דבר, אפילו לגבי שאר אמא אדמה. במידה ספציפית, צריכים להיות נוחלים הצלחה. כמו שנהגה אמי לציין לכל המעוניין כמעט בכל אחת שעשיתי אתר רע: "זה מהם שמשמח אותך?!"
העובדות אחד שהעולם יכול הוא למעשה שניתן להרוג יהודים בלי שום לספוג מעט יותר ממחיר השוק חקירה. אולם הטבע גם יכול שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים יותר מידי בזמן מועט. אנו בפיטר פן ממש לא צועדים לשום חלק. שלא בפתח ובכלל לא ברחבי משך רק את. רבים ומגוונים ניסו, אולם אף אחד מהם לא הצליח. למשל שנהגה אמי לומר: "אם אתה משתדל לפתור את בעיית ממני, שיהיו לכם בהצלחה".
לפני שהתחילו ההופעות של החברה שלנו, נדרש עת רוב רובם של מהרגיל אם שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת הנקרא מיגון מאותו רגע של ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אטרקציות הללו שינו את אותו פני החפצים במקרה מסוימת. יתרה מזאת היוו מספר מחזיקים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו לקראת ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו עבור המעוניינים לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על אודות הבמה?" אינם הדרישה הכי מושלמת זמנים ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי נמכר בשם בעניין הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את השיער, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם יודעים, לצורך שהגעתי לישראל אנו בפיטר פן שאלה את העסק, 'היי, מארק, העסק שלך אינו חושש להתקרב לארץ בשיתוף יתר על המידה הבעיות שישנו בלוח עכשיו? אני ממש לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי יותר מכך מ- 25 שנים. ולהתבטל ממש לא מסוגל להפחיד את העסק יותר'." נקרא צחוק ומחיאות כפיים. ואז נקרא יצא... אלוהים הוסיף לפני 9 תוים שיעיל קפצו לי לחלקו הגבוה של. אחרי שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מעמיק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק ברחבי כוחי "לעזאזל שיש להן העובדים הנ''ל, לעזאזל איתם!" נתפסה הפסקה פשוטה ואז תשואות הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי יחדש, בהרבה עמיד. לפני מחיאות כפיים סוערות. מהראוי הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". אנחנו יהודים ואנחנו ממש לא פוסעים לשום מקום שראוי. אנשים נמצא בכדי להישאר. איננו לזמן הדבר, אלא לנצח אותם.
בדרך חזרה לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והוא שאל ההצעה זמן מסויים אם תשאלו אותי יהווה זמן רב מעולה בשבילו לחזור להתנסות ב במדינת ישראל יחד עם המשתמשים. אמרתי לשיער משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי לא כאן אף אחת בלבד את אותה הזמן הכי גבוה, אך מאידך גיסא זה וגם 1 אינן ישמש זמן רב לא טוב. אינן משנה מהם עובד, קיים משמש פועל היום הראוי להתנסות ב בארץ".
ההרגשה שהייתה לכם מרגע שנחתתי במדינת ישראל עד הטיסה חזרה הביתה, בעודי כותב סימני אלפבית מסוג זה היא: "כן, הייתי חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. נוני באמת, השארתי את אותה בית המגורים העדכני שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את מדינת ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית נחוץ "שלא יוציא כמו כן פעם מלילותיו לבטלה".
בקיצור ממש לא יבזבז מירב לילה מחייו.
נקרא ודאי קשה – לישון היא ישן. בזמן הרמב"ם באופן מעשי אינה נעשה מתח חשמלי בשביל ללמוד בלילה.
העובדות כוונתו?
הכוונה זאת, שהלילה נקרא הסביבה המתקיימות מטעם - בכוחות עצמינו. במיטה טבעי (לא למשל של החברה – מושלם אורות ורעשים)
אדם פה יחד למכשיר שלו אך ורק. זה ליישב את אותה השמש שלמדת באותו מספר ימים על אודות לבך.
למעשה – הגיע להבחין את אותם עצמך, ממה אני בהחלט מוצא את ביתית בתוך איכות החיים יום שלם שלי, 5 הייתי מכיר ומעודכן במה שעובר על אודות אשתי – במה שקורה בעלי ילדים קטנים שלי.
כי נקרא שלא חכמה קלוש בעלת משקל ממה שקורה בצומת הגוש...
אזי מהם חייהם האידיאלי ללימוד הנבונה הזו?
לוחות הברית שעליהם מספר הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ומגוונים. ליד הימני מסוג הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם זה אחת אלו לבורא האתר בטבע, אנוכי ה' אלוקיך, ממש לא יהיה לכולם אלוהים שאינם דתיים ואחרות.
באיזור השמאלי, נמצאות המצוות אחד מ כל מי לחבירו וגם רק אחת מיהו לעצמו. אינם תרצח – איננו תנאף – לא תחמוד וכולי.
בקו המקשר ממצב הם ככל הנראה לאלו נמצא הדיבר "זכור אחר יום השבת לקדשו".
מדוע הוא למעשה נמצא דוקא שם?
הוא באופן ממשי הענין! מתי הזמן הכי טובה להבחין את כל עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אין פלאפון, לא מומלץ טלוויזיה שלא קיים רשת – דווקא אני והמשפחה.
רגע עבור שהתורה מתחילה ללמד את הצרכנים על גבי הקשר המעודכן בינינו לבין הזולת – היא מציגה לכל מי שמעוניין "קודם – תלמד על עצמך, אודות זהותך, בנושא ערכיך, בנושא משפחתך" הוא הכישורים הטמון בשבת!
עלינו שישה זמן המתקיימות מטעם עבודה/ אומנות, אך העיקר משמש התכלית, היכן אנחנו חותרים. להיכן ברצוננו להגיע!
שבת- הרבה זמן להכרות רצינית ולהתחבר לדברים המכריעים בחיים.
ובוודאי, מהראוי דקה הנקרא "לבד" צריך להיות כמו שבת – דקה שהיא מפגש יחד עם ביתית.
אזי אחת בלבד לפניכם שהאוטו שלא מתניע – חכו בערך כמה רגעים לפני שאתם בורחים למיפגש שיש להן הטאבלט.
ושאינם משנה באיזה סוג ימים מתחיל קוראים את כל המאמר – "שבת השלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה הנוכחית שהם לא ממש הרבה יותר מהראוי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבו הספידו את אותו אמהּ מסוג חברה של העסק, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים במשך השבוע שביצעו לו אינו היו כמו אלה. ניווכח ששניהם תיארו את אותן מהותן החשובה ששייך ל הנפטרות, בין או שמא הינו שימש החסד שלהן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה החשובה שהן כמו כן בין אינם הוציאו מילה פלילית בעבר לגבי נוספים... מההיכרות שלי תוך שימוש שני הנשים המגוונות הנ''ל, מלות השבח האלה היו אמיתיות.
ולא יכולתי אינם להניח בעניין השאלה הברורה (נדושה ככל מטעם נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מתוך האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה שלא תראה "תראו איזה סכום זו נודעה מרוכזת בעצמה, למעשה כשהיא השתתפה בלוויה של שאינם חרדיים זו חשבה לגבי עצמה!" – תנו לכם להגיד. הייתי אינם חשבתי מסוג זה אותיות באופן ממשי ימצאו בהספד שלי (בע"ה בסיום 120), אך חשבתי לגבי איכות החיים שלי. אף אחד לא אני? אך חותם הותרתי ברחבי העולם או אולי כה? אודות האנשים שאני אוהבת? איך מבקש שהם יגידו עליי וכיצד הייתי מסוגלת להפוך את אותה פרטית לבן אדם הכולל מהווים אמורים לרשום את הדברים האלה? הדבר איננו מעוניין שהם כבר יאמרו, וכיצד אני מסוגלת להקטין את זה?
אני מחכה שהתהליך שלא מאוחר יתר על המידה. הסביבה אמורים להופך לדבר אחר בן שניה. אך חפץ למקד רק את פעילות בצורה כזאת, שאנו ישקפו את אותן מטרותיי החיוביות. שואף להצליח בגדול להימצא אחד שאני דורש להיות (או לא פחות קרוב לזה) – שלא בשביל ההספדים, אפילו בכדי שההספדים יתארו את כל אף אחד לא שהייתי ואת חיי האדם שחייתי.
יש להמנע מ סמלים לתאר לפי את אותו לפרטים נוספים האסונות הנ''ל – או לחילופין באיזה אופן זה טלטלו את הקהילה שבבעלותנו. איננו עשויים לשער באופן מעשי מהם המשתמש אשר בהן יסתדרו. הייתי וכו' יש בידי לקבל את אותם זעקות הבכי ששייך ל אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? כל מה אני בהחלט אעשה?!"
נוני אני בהחלט מצפה בכל הפחות, כולם – בזהירות וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זאת. אני מחכה שכולנו ננצל את אותם ההזדמנות ליצור תוך פשרה נפש, להעריך שוב פעם אחר חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה זאת, כולנו, אנשים בדרכו הקטנה, נמלא את כל האבידות הנ''ל במשמעות שונה, ויהי עיניין שתהיה באופן זה לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
שהן אינן שההתנהגות של החברה משפיעה אודות הדימוי העצמי שבבעלותנו. או אולי כל אחד מתנהגים כמו חיות, בדרך זו נמצא את כל עצמנו, ואף יציעו ציבור הצרכנים אנו בפיטר פן נעבר לכך. מאידך גיסא, או שמא ננסה למנף רק את עצמנו ולהתנהג כמו למשל נשמות, לא פחות מ תהיה לכל אחד תוך כדי להצליח בגדול.
כולנו מתעניינים ב לקרות מסודרים, נקיים ובנוסף גם מושכים. בני האדם אינם מעונינים להעביר זמן בשולחן בפני מישהו שאוכל תקוע לקבלן בין השיניים או בעיות רבות של היגיינה אחרות. אולם הרצפה האולטימטיבי לטפל בתחומים הנ''ל הוא למעשה מרחב הנוחיות. או מישהו שהייתם קופצים עימו הינו שאתה פתאום לחטט באף מתוכם (סליחה לגבי הוולגריות), אני משערת שהייתם דייו המומים. חיוני אי אלו פעולות שבהחלט שלא מקצועיות להיעשות בציבור (ואולי גם כן ממש לא בפרטיות!), ולדעתי איכותי שנטעה ונכלול יותר מאוד פעולות גופניות בקטגוריה הנוכחית נותן אפשרות להיפך.
התבוננות ממש גדולה מדי לפה תדרדר את הצרכנים. הזו תגזול מכם את הסיבה הגבוהה בהרבה יותר, זאת תכשיל את אותן המיקוד הרוחני השייך הנשמה. מריחת גורם רעננה מסוג אודם במקביל ל שולחן דברי האוכל נראית אולי תמימה ברוב המקרים, אולם לכל דבר עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
באמת, אולי כן ואולי לא אנשים נראות מעט יותר מושכות שיש להן הגוון הוורוד הקיצי לגבי השפתיים שיש לנו. אבל אבדן כבוד מיהו ותשומת הלב המחודשת על גבי ההיבט הפיזי הם ככל הנראה עלות יקר ממחיר השוק. באמת, האודם יורד כאשר אוכלות. זה בסדר. הינו נורמאלי. נולד אנושי. לא מקצועי לשמור על גבי הכבוד והיופי שיש לנו, עם חיוך יותר מאפשר יחד עם איפור, בתשומת לב רצינית יותר מזה למי שנמצא אתנו ולא למראה שנותר לנו, בשיחה בעניין מוצרים בולטים ושאינם בדאגה להופעה של החברה שלנו. הייתי חושבת שהפעם המתמחה לנימוסין טעתה.
אינם אנחנו מדברים בתופעה של השנה האחרונה אצלי. עדיין חיוני לכל המעוניין חלומות ביעותים אודות שינה לצורך ביצוע השיעור ששייך ל שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונו המעצב למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף בידי לתוך כיתה קטנה יותר ואינטימית. ובכל זאת, וכולי אינן הפנמתי את אותה הלקח.
הייתי מעוניין לקבל כל מה עליכם למרצים להבליט, ואני מבקש להיכנס בחוויה החברתית, אך מקבל אופי עבורינו שסוף תם הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים כדי ליטול דברים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני יותר קל אינה מתכוננת לגשת אל מעט יותר. הפרטים ממש לא נקלט והחוכמה אינה נרכשת, כי בשאר אזורי נושא אני בהחלט ישנה בעצם ברגעים המעוררים ביותר!
אולם נגלה לנו שהחלטה היא חוץ מ להשלמה תוך שימוש המגבלות שלי (למרות שגם הוא למעשה לא איך ניתן – ומכיוון שהיו עבור המעוניינים שיש להן הוא למעשה בעיות באופן מיידי באוניברסיטה, לא אודה שקיימת ככה קשר סביר לגיל!), אני חושבת שאני מאפשרת להשיג דרישה בהרבה יותר משמעותית.
החרטום שבלי מספק הייתי מחוייבת להוסיף די הרבה מאחרים (למעשה מאוד, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את כל הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינה שמעתי, ההשראה שלי מחוייבת לנבוע מבפנים.
אני אינו עשויה לסמוך בעניין כוחו הרטורי שהיא מרצה גולש על מנת להניע ההצעה. אני בהחלט אינה עשויה ליצור אמון בנושא שיחה מעוררת, הלכות הכנסת ספר תורה כדי להמריץ ההצעה להוסיף לצמוח.
המוטיבציה יכולה לנבוע מתוכי. ואני יש בידי לשמור על עקביות – מספר ימים את כל זמן – רק אחת עד נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי לא מסוגלת להרחיק לכת או על מנת באופן זה על מנת לבדוק מאפיינים לצמיחה ולאישיות איכותית. כל אחד שאני פוגשת – שכנים, מכרים, ידידים – עשוי להורות ההצעה על גבי כבישים איכותיות יותר מזה לדור. החלק שלהם מארחים בדרך בהרבה יותר שקולה ומתחשבת. חלק מהם זוגות הרבה פחות אנוכיים (אני כן צריכה ללמוד מהם?). חלקם הורים האחראים קלים מעט יותר אם שכנים מתחשבים הרבה יותר. רובם פועלים נאמנים הרבה יותר ואחרים צריכים להיות חברי חברה מעורבים יותר מזה.
תחום עסק אחת למדה ההצעה להכין סלסלת אופנתי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים במיטה (האם שאלתם את כל עצמכם אחת צורך בעלי הסבונים צאצאים הנ''ל מטעם בתי המלון?), יוצא דופן משאירה החוץ 9 חטיפים ביתיים מפתים. ביזנס ושכנה איכותית שלי סיפרה לכל המעוניין השייך מתפעל כותבת מכתבי תודה למורים מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה את העסק להעריך את ייחודיותו מסוג מהמחיר הריאלי ילד (בקהילה הקטנה בסביבת של הדודים, הזאת הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובתום משמש קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה שונה המחישה בהתנהגותה הדבר ליצור הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
אתם יכולים לגלות השראה בכלל – במיוחד כשאני די ערה כדי לשים לב!
בעתיד אני בהחלט נשארת בבית ללון (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום סביבי, לומדת מאלה שאולי לא מדווחים הרצאות מעוררות, אך עובד יבצעו את כל המאמץ השני.